Bava Batra 229

Kapitel 229

א איתיביה רבי יוחנן לרבי יהודה בן שמעון האשה את בנה והאשה את בעלה ואחי האם מנחילין ולא נוחלין אמר ליה משנתנו איני יודע מי שנאה

1 R. Joḥanan wandte gegen R. Jehuda b. R. Šimo͑n ein: [Es vererben] die Frau ihrem Sohne, die Frau ihrem Ehemanne und die Brüder der Mutter; diese vererben und beerben nicht!? Dieser erwiderte: Ich weiß nicht, wer diese Mišna gelehrt hat.

ב ולימא ליה רבי זכריה בן הקצב היא דלא דריש מטות

2 Sollte er ihm doch erwidert haben, sie vertrete die Ansicht des R. Zekharja b. Haqaçab, der [das Wort] Stämme nicht auslegt!? –

ג לא מיתוקמא מתניתין כרבי זכריה בן הקצב דקתני ובני אחות ותנא בני אחות ולא בנות אחות ואמרינן למאי הלכתא ואמר רב ששת לקדם

3 Die Mišna kann R. Zekharja b. Haqaçab nicht addiziert werden, denn diese lehrt: und die Söhne der Schwestern, und hierzu wird gelehrt: Die Söhne der Schwestern, nicht aber die Töchter der Schwestern, und auf unsere Frage, in welcher Hinsicht dies von Bedeutung sei, erwiderte R. Šešeth, hinsichtlich der Bevorzugung.

ד ואי סלקא דעתך מתני' רבי זכריה בן הקצב היא הא אמר אחד הבן ואחד הבת שוין בנכסי האם

4 Wieso kann man nun sagen, sie vertrete die Ansicht des R. Zekharja b. Haqaçab, dieser sagt ja, Sohn und Tochter seien beim Vermögen der Mutter gleichberechtigt.

ה ותנא דידן ממ"נ אי דריש מטות אשה נמי תירש את בנה אי לא דריש מטות בן דקודם לבת בנכסי האם מנא ליה

5 Welcher Ansicht ist unser Autor: legt er [das Wort] Stämme aus, so sollte auch eine Frau ihren Sohn beerben, und legt er [das Wort] Stämme nicht aus, woher weiß er, daß ein Sohn der Tochter beim Vermögen der Mutter vorgehe!? –

ו לעולם דריש מטות ושאני הכא דאמר קרא (במדבר לו, ח) וכל בת יורשת נחלה יורשת ואינה מורשת:

6 Tatsächlich legt er [das Wort] Stämme aus, nur ist es hierbei anders, denn die Schrift sagt:und jede Tochter, die zu Erbbesitz gelangt, sie kann nur erben, nicht aber vererben.

ז <big>מתני׳</big> סדר נחלות כך הוא (במדבר כז, ח) איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו בן קודם לבת כל יוצאי יריכו של בן קודמין לבת בת קודמת לאחין יוצאי יריכה של בת קודמין לאחין אחין קודמין לאחי האב יוצאי יריכן של אחין קודמין לאחי האב

7 DIE ORDNUNG DER ERBSCHAFT IST FOLGENDE:Wenn jemand stirbt und keinen Sohn hinterläßt, so sollt ihr sein Erbe auf seine Tochter übergehen lassen.EIN SOHN GEHT DER TOCHTER VOR, UND DIE NACHKOMMEN DES SOHNES GEHEN DER TOCHTER VOR; EINE TOCHTER GEHT DEN BRÜDERN VOR, UND DIE NACHKOMMENDER TOCHTER GEHEN DEN BRÜDERN VOR; DIE BRÜDER GEHEN DEN BRÜDERN DES VATERS VOR, UND DIE NACHKOMMEN DER BRÜDER GEHEN DEN BRÜDERN DES VATERS VOR.

ח זה הכלל כל הקודם בנחלה יוצאי יריכו קודמין והאב קודם לכל יוצאי יריכו:

8 DIE REGEL HIERBEI IST: WER BEI DER ERBSCHAFT VORGEHT, DESSEN NACHKOMMEN GEHEN AUCH VOR; DER VATER GEHT ALL SEINEN NACHKOMMEN VOR.

ט <big>גמ׳</big> תנו רבנן בן אין לי אלא בן בן הבן או בת הבן או בן בת הבן מנין תלמוד לומר אין לו עיין עליו

9 GEMARA. Die Rabbanan lehrten: Sohn; ich weiß dies nur vom Sohne des Sohnes und von der Tochter des Sohnes, woher dies vom Sohne der Tochter und von der Tochter der Tochter? Es heißt: hat er nicht, man forsche nach.

י בת אין לי אלא בת בת הבת ובן הבת ובת בן הבת מנין ת"ל אין לו עיין עליו

10 Tochter; ich weiß dies nur von einer Tochter, woher dies vom Sohne der Tochter, der Tochter der Tochter und der Tochter des Sohnes des Sohnes? Es heißt: hat er nicht, man forsche nach.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel